החלטה בתיק ע"מ 2347/12

עררי התביעה שבפניי מסתכמים בשאלה האם תנאי השחרור החדשים שנקבעו על ידי בימ"ש קמא בבדיקת הערבות שנערכה היום סבירים בנסיבות העניין.

המשיבים חשודים בעבירה של החזקת רכוש החשד כגנוב, זאת לאור תפיסת רכוש רב בביתם, ביום 24.8.12. ביום 3.9.12, הורה בימ"ש קמא על שחרורם בתנאים וביניהם הפקדה בסך 30,000 ש"ח לכל אחד מהחשודים. תחילה, הוגש ערר התביעה נגד החלטה זו. אך לאחר הדיון, משכה התביעה את עררה.

היום הובאו המשיבים לבדיקת ערבות, במסגרתה התרשם ביהמ"ש כי די יהיה בהפקדה כספית נמוכה יותר, לצד חתימת ערבות על ידי בעלי תעודת זהות ישראלית, כדי להבטיח את התייצבותם של המשיבים להמשך החקירה ולהליך המשפטי אם יהיה כזה. ביהמ"ש העמיד את סכום ההפקדה על 10,000 ש"ח.

התביעה הצבאית סבורה כי לא היה מקום להחלטה האמורה. ראשית, טוענת התביעה כי התנאים המקורים נקבעו בשים לב ליכולתם של המשיבים ולאור מהות העבירות והקיף הרכוש המדובר, חלקו רכוש רב ערך שזוהה על ידי מתלוננים שונים. עוד מצביעה התביעה על העובדה כי הסנגור לא הוכיח כי אין ביכולתם של המשיבים לעמוד בתנאים שנקבעו על ידי בימ"ש קמא בהחלטתו המקורית. עוד טוען התובע כי החקירה טרם הסתיימה ויתכנו התפתחויות בנוגע למהות החשדות. לאור זאת, מבקשת התביעה להותיר את התנאים המקוריים על כנם, על מנת להבטיח את התייצבותם של המשיבים.

הסנגור התנגד בתוקף לערר. הוא הבהיר כי מדובר בשלושה אחים, דבר המקשה עד מאוד על משפחתם להשיג את סכומי הערבות שנקבעו על ידי בימ"ש קמא. עוד עמד הסנגור על העובדה כי הוחמרו תנאי השחרור בכל הקשר לערבויות צד ג', תנאי אשר יש בכוחו להבטיח התייצבות. על כך הוסיף הסנגור כי אין מדובר בעבירה חמורה העלולה לגרור עונש מאסר ממושך, כך שהחשש להימלטות אינו משמעותי. על רקע כלל האמור, ביקש הסנגור להותיר את החלטת בימ"ש קמא על כנה.

מטרתם של תנאי שחרור, דוגמת אלה שנקבעו בענייננו, להבטיח את התייצבותם של חשודים להמשך חקירתם ולמשפטם ככל שיוחלט להגיש נגדם כתב אישום. על רקע זה, נדרש ביהמ"ש לקבוע תנאים אשר, מחד גיסא, יאפשרו מימוש החלטת השחרור, ומאידך גיסא, יהיו אפקטיביים להשגת מטרת ההתייצבות.

קביעתם של התנאים כאמור אינה מלאכה קלה בהעדר ראיות או הוכחות מוצקות. הדבר אמור במיוחד באזור, בו אין אפשרות לקיים חקירות יכולת של ממש. בנסיבות אלה, נדרש ביהמ"ש לקבוע תנאים אשר על פניהם נראים הולמים בנסיבות העניין.

כך פעל בימ"ש קמא בהחלטתו המקורית. אולם, מסתבר כי המשיבים לא עמדו בתנאים אלה. במצב דברים זה היה מקום לבחינה מחודשת של העניין כפי שאכן נערכה היום.

חלק מהשיקולים להחלטה לא השתנו. ראשית לכל יש לציין כי נמצאים אנו במצב בו טרם גובשה אשמה של ממש. מהעבר השני של המתרס, מדובר בחשד להחזקת רכוש רב ובעל ערך על ידי תושבי שטח A, אשר הפיקוח עליהם מורכב ביותר.

מעבר לכך יש לציין כי תקופת הזמן הקצרה מאז ניתנה ההחלטה אינה יכולה להוכיח כי נעשה מאמץ של ממש מצד המשיבים לעמוד בתנאי השחרור.

עוד יש לקחת בחשבון את מצבם האישי של המשיבים השונים, כאשר המשיב בע"מ 2347/12 בעל עבודה קבועה, בעוד שני אחיו סטודנטים.

סופם של דברים, כי על בסיס הנתונים המצויים בפניי ולאחר שעיינתי בחומר הראיות הגעתי למסקנה כי יש מקום להותיר את החלטת בימ"ש קמא כל כנה ככל שהיא מתייחסת למשיבים

בתיקי ע"מ 2348/12 ו- 2349/12. עם זאת, בעניינו של המשיב בתיק ע"מ 2347/12 מצאתי לקבל את ערר התביעה, כך שחלף ההפקדה בסך 10,000 ש"ח יהיה על משיב זה להפקיד 30,000 ש"ח.

מעבר לכך, הנני מחייב את משיבים להתייצב בתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריהם, בימי א'  וה', עד השעה 12:00, וזאת עד לתאריך 19.9.12, מועד בו תודיע התביעה מה יעלה בגורלם של תיקי החקירה.

היה ולא יעמדו המשיבים בתנאים אלה יעצרו ויובאו בפני שופט של ערכאה ראשונה ביום 19.9.12.

ניתנה היום, 6 בספטמבר 2012, י"ט באלול התשע"ב, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: מעיין רפאל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: